top of page
אבדים חיינו
עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם.
עבדים היינו לפרעה במצרים, וה' אלוהינו הוציא אותנו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. אם הקדוש ברוך הוא לא היה מוציא את אבותינו ממצרים, אז אנחנו, בנינו ובני ילדינו, היינו נשארים משועבדים לפרעה במצרים.
שאלות לתשובה:
איך זכירת מצרים מעצבת את שליחותנו כיהודים?
לאורך ההיסטוריה היהודית, כמה מהחופש שלנו מגיע לאלוהים, וכמה תלוי בנו?
מהם האתגרים של העברת היהדות היום?
bottom of page